יחיד.ה ברוטשילד
חלל תצוגה לתערוכות יחיד שהוקם על ידי מרכז אדמונד דה רוטשילד, במיוחד עבור חברי וחברות רשת מרכז אדמונד דה רוטשילד. מטרתו לעודד יצירה של פרויקטים חדשים או לממש הפקת עבודות קיימות בליווי אוצרותי ובתהליכי חשיבה ופיתוח משותפים.
סדרת התערוכות הנוכחית מבקשת להתייחס למושגים מונולוג/דיאלוג – לכל אחד מהם בנפרד ולמתח ביניהם – באופן שמזמין את הרחבתם, כהתבוננות על שני סוגי שיח שמטרתם העיקרית היא העברת מסר, הבעת עמדה או השמעת קול.
מונולוג/דיאלוג
ארבע תערוכות יחיד.ה במרכז אדמונד דה רוטשילד, קומה 1-
מאי-נובמבר 2024
משתתפים.ות: אולגה סטדניוק, מור פלד, תום מאור, רונאל פינס
אוצרות: נופר כהן, רותם קפלן, רעות קרמר סגל, סופיה פקס
תערוכה רביעית בנושא מונולוג/דיאלוג
רונאל פינס | רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת
אוצרת: סופיה פקס
במשך שנה, מאוקטובר2023 עד אוקטובר 2024, רונאל פינס התבוננה בסביבתה ולכדה רגעי קסם שלרוב חומקים מעינינו. במסע אינטימי מתמשך, דרך עדשת המצלמה חושפת רונאל אריג עשיר של תיעודים, מיקרוקוסמוס שלם של אסתטיקה הטמון ברגע חולף. פרטים זעירים, צירופי צבעים מקריים, משחקי אור וצל על משטחים מוכרים. חריצי האור בעבודותיה מושכים אותנו להביט במציאות דרך עיניה ולתפוס את האסתטיקה הרגעית בעינינו. היא שואפת לכלול בעבודתה לא רק את הנראה לעין, אלא גם תחושות ומרקמים סמויים. ברגישות ויזואלית ייחודית ובאמצעות שילוב עדין של דימויים, צלילים וטקסטורות, יוצרת רונאל חוויה רב-חושית המציעה התבוננות מחדש בשגרה, גילוי שכבות נסתרות של משמעות ושל יופי וחקירת הרגעים הקטנים והפשוטים שמרכיבים את חיינו. באופן זה היא רוקמת דיאלוג בין הפרטי והכללי, הארעי והקבוע, האישי והאוניברסלי.
חלל "יחיד.ה ברוטשילד" נותר כקובייה לבנה, לכאורה בתולית, אבל במבט מעמיק מתגלים סימני הדרך של רונאל במהלך השנה הטרגית ומחרישת הלב מבחינה קולקטיבית ואישית. בכניסה לחלל, המיפוי של מסת התיעודים משקף את הסיזיפיות והנחישות בעבודתה ופורש בפנינו את השנה כולה. בתוך החלל עצמו, המסע החזותי של רונאל נחשף מבעד לחריצים שבקירות החלל, המהווים מסגרת יציבה, בעוד התכנים המוקרנים משתנים ומתחלפים. היא רוקמת קשר עדין בין שיח פנימי וחיצוני ומזמינה את הצופה לתהליך אקטיבי של גילוי, להיכנס ולחוות את הרגעים האסתטיים דרך עיניה בד בבד עם יצירת פרשנות אישית. הדימויים המוקרנים מבעד לחריצים, הנעים בין המופשט לקונקרטי, יוצרים תחושת הצצה אל עולם חבוי ומהווים חלק בלתי נפרד מחוויית הצפייה, המחייבת תנועה במרחב. כל שינוי בזווית המבט מגלה פן חדש של היצירה ומזמין התבוננות מעמיקה יותר. הגוף הופך לכלי אקטיבי בתהליך הגילוי – התכופפות, התרוממות ותנועה בין החריצים יוצרות מעין ריקוד של תפיסה והבנה. זו כוריאוגרפיה של גילוי המהדהדת את תנועות גופנו היום-יומיות, כשכל תנועה מובילה לפרספקטיבה חדשה ולהבנה עמוקה יותר של היצירה.
שם התערוכה, רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת, מושאל משירו של נתן אלתרמן "ירח". אלתרמן מציע כי אפילו למראה מוכר יש רגע של התחדשות. רונאל מתבוננת ביום-יומי באור חדש בתחושת פליאה בראשיתית כמעט. היא שמה דגש על הארעיות בסביבתנו דרך שאיבת השראה מרעיונות של אסתטיקת היום-יום בעולם המשתנה תדיר. התערוכה הופכת למרחב של תהייה והתבוננות שמעודד אותנו לחדד את מבטנו ולהבחין בפרטים הקטנים שיש בהם כדי להעשיר את חיינו, גם אם אינם מתגלים במבט ראשון. רונאל מציעה הזדמנות להרהר על הימצאות היופי גם בזמנים סוערים.
רונאל פינס, מעצבת ויוצרת חזותית, בוגרת לימודי עיצוב משנקר (2019) ובוגרת התוכנית הבין-תחומית באמנויות מאוניברסיטת תל אביב (2024).