הצורך לארגן את מה שלא ניתן למיון הוליד את תיקיית השוֹנוֹת, שמאגדת כל מה שנופל מחוץ לתבניות זמינות ומוכרות. פעולת המיון שמסייעת לנו במטלות היומיום עומדת גם ביסוד הפעולה האוצרותית, הבנויה על הניסיון לסדר, להשוות טכניקות, למצוא נושאים משותפים ולקטלג. הקבוצה שנבחרה לחממה הראשונה של מרכז אדמונד דה רוטשילד לא מתמיינת לקטגוריה אמנותית סדורה. החופש לחקור בצורה מקיפה נושאים, טכניקות וחומרים מייצר את הערבוב האקלקטי הפרוש בחלל התערוכה. כמו עלעול בתיקיית השוֹנוֹת, הצפייה בתערוכה מאפשרת נבירה או שיטוט בין זיכרונות, ציטוטים ודימויים, שנשמרו יחד כקבוצה.
11 אמנים ואמניות, מעצבים ומעצבות, בשנים הראשונות שלאחר סיום הלימודים, נבחרו מבין היוצרים והיוצרות שנענו ל"קול קורא" של התוכנית. הם עברו תהליך של העשרה ופיתוח יצירתם האישית בחממה של המרכז, בליווי מקצועי שחיבר אותם לתהליך אינטימי של עבודה בקבוצה. אחת המטרות של פרויקט החממה היא לייצר פלטפורמה, שתוכל להכיל יוצרות ויוצרים במגוון רחב של תחומי עשייה. המרכיב המגדיר את עשייתם המשותפת הוא הדרך שעשו יחד בחודשים האחרונים. במסגרת תוכנית החממה נפגשו המשתתפים אחת לשבוע עם קבוצת המנטוריות של המרכז. הם עברו סדנאות מחקר בנושאי כתיבה, הפקה ואוצרות, והשתתפו במעגלי שיח שאיפשרו להם להעלות שאלות ולשתף בקשיים שצפו בתהליך היצירה. פגישות אלו הן לב ליבו של מהלך החממה, והן יוצרות מסגרת עוטפת לתהליך העבודה לקראת התערוכה.
המקבץ העשיר של היצירות שנוצרו במיוחד לתערוכה חושף את פרקטיקת העבודה של כל אחד ואחת מהמשתתפות והמשתתפים, לעיתים דרך בחינת אלמנטים של צורה וחומר שביסוד מעשה האמנות והעיצוב, ולעיתים באמצעות חקר האספקטים הנרטיביים שבבסיס היצירה. עבודות זכוכית, טקסטיל, צילום, וידיאו, ציור, עיצוב, פיסול ומיצב פרושות בחלל הגלריה ובחזית הבניין. כמו בכל תערוכה, המפגש בין העבודות בחלל אחד מייצר קריאה חדשה ומוליד רגעים חזותיים בלתי צפויים, המוסיפים לעבודות רובד נוסף, נגיעות וסימנים של השפעה הדדית שצמחה מתוך דרך משותפת.