סימן לבאות

התערוכה הקבוצתית מאגדת רמזים מטרימים להתפתחויות אפשריות, מחשבות, והצעות הנוגעות לעתיד ספקולטיבי. שם התערוכה הלועזי, Foreshadowing [״רמז מטרים״], תיפקד כ״כותרת עבודה״ עבור המציגים.ות. המונח שאול מעולם הספרות וכרוך בתחושות של ציפייה ותחזית, רמיזה על כך שישנם נרטיבים או אירועים שעתידים להתגלות בקרוב; ייתכן שהקורא לא יזהה את הרמז בקריאה ראשונה, והוא יתגלה רק בדיעבד. המושג ומשמעויותיו ליוו את האמניות והאמנים בחקר הסימנים, הסמלים, הדימויים והאובייקטים שבהם התמקדו כאמצעי להצעת תרחישים עתידיים בתחומים חברתיים, פוליטיים, אקולוגיים, טכנולוגיים, וכן ביוגרפיים.

העבודות מתקיימות על שני צירי זמן הנשזרים יחדיו. האחד מתייחס לעתיד הקרוב, בעוד השני מתעסק בשיירים שנותיר מאחור ובמחשבה על מה יגלו עלינו ארכיאולוגים מהעתיד; אילו רמזים, חפצים ועדויות יעזרו להם ללמוד אותנו. שני צירי הזמן שואפים לייצר פרספקטיבה חדשה על הווה ארעי, תמונת מצב אלטרנטיבית שדרכה נוכל לבחון את אותו הווה בזמן אמת, ולשאול לאן פנינו מועדות.

המהלכים הרעיוניים בתערוכה שואבים השראה מתנועת הפוטוריזם האמנותית־טכנולוגית שצמחה באיטליה בתחילת המאה העשרים. אמני התנועה דמיינו עתיד לא־רחוק ופעלו בתגובה אליו: הם שילבו פרקטיקות מעולמות האמנות והעיצוב, והתייחסו לקדמה הטכנולוגית המודרנית מתוך מחשבה על החברה העתידית שתושפע ממנה. בעוד הפוטוריסטים הביטו קדימה לעבר העתיד הטכנולוגי שצפוי להם, אמני.ות התערוכה כבר מצויים.ות בתוכו, ומתמודדים.ות עם השלכותיו. חלקם.ן מבקרים.ות אותו וחלקם.ן אף מנסים.ות להשתחרר ממנו בשאיפה לחזור לממשיות החומר.

אמני.ות ״סימן לבאות״ הם.ן בוגרי.ות אקדמיות לאמנות ועיצוב בראשית דרכם.ן המקצועית. כותרת התערוכה מרמזת בין היתר על תמהיל המשתתפים.ות, כמבשרי.ות מגמות שעתידות להופיע בשדה האמנות והעיצוב המקומי.