Determination - מרכז אדמונד דה רוטשילד
  • אוצר אברהם קריצמן
  • תאריכים:3.9-30.10.20

Determination

אמנים ואמניות:

רון חן אורי זמיר סיוון נישרי מור פלד מאיה פרי דניאל קגנוב אלדר קריינר עומר שך

Determination

נְחִישׁוּת / קְבִיעָה / הַגדָרָה / הַחְלָטָה / הֶחלֵטִיוּת

למילה Determination באנגלית משמעויות הקשורות לתחומי ידע שונים, כגון עסקים, מדעים מדויקים, משפטים, פילוסופיה ועוד. בעברית היא מתורגמת לנְחִישׁוּת / קְבִיעָה / הַגדָרָה / הַחְלָטָה / הֶחלֵטִיוּת. על מובניה השונים, המילה מבטאת את היכולת להמשיך ולנסות לעשות משהו, או להביאו לכדי סיום, גם כאשר ביצועו קשה מאוד. במקביל, המילה מתארת את עצם תהליך השליטה, ההשפעה או ההחלטה על משהו; היא מגלמת את תהליך הגילוי, ההבנה או האבחנה, וכן את הפסיקה הרשמית – המשפטית או המקצועית -המכוננת את ההחלטה לגבי דבר מה.

כאשר מייבאים מושג הפכפך זה אל תחום האמנות, בכוחו להאיר באור חדש את תהליכי העבודה ומערכות קבלת ההחלטות של האמנים והאמניות בסטודיו, שלרוב נותרים עלומים. נְחִישׁוּת / קְבִיעָה / הַגדָרָה / הַחְלָטָה / הֶחלֵטִיוּת הן מילים שלרוב עומדות בסתירה מוחלטת לתהליך האמנותי כמו גם לאובייקט האמנותי חסר ההגדרה, שלרוב נטועים במרחב של ריבוי וניגודים, המתאפיין ב״גם וגם״ ובחוסר החלטיות מוחלט, או לפחות מתווכים כך בשיח האמנותי. אך גם כאשר מילים אלו אינן קשורות לעבודת האמנות במובן התמתי, הן יכולות להיות מרכזיות להתגבשותה. מילים אלו מעידות על גישה יצירתית, ולעיתים בכוחן לבטא את מזג האמנ.ית ואישיותו.ה. הן מכתיבות קצב או עמדה, שלעיתים עומדת בניגוד לנקודת המוצא של עבודת האמנות, המבקשת לחקור דבר בלתי ידוע בעזרת תהליך יצירתי של ניסוי וטעיה.

התהליך היצירתי המתרחש בסטודיו יכול להתפתח במספר דרכים. ישנם תהליכי יצירה אינטואיטיביים או ספונטניים בהם החלטה אחת מובילה להחלטה נוספת עד שהעבודה מתהווה ומתגבשת לכדי מצבה הסופי. בניגוד לאלה, ישנם  תהליכי עבודה בהם רצף העבודה מתחלק לשניים – תכנון וייצור. במהלך שני השלבים האלה החלטות מתקבלות לכל אורך הדרך, אולם, בשלב השני העבודה נוצרת אל מול מודל אותו ניסח.ה האמן.ית בשלב הראשון. שלב ההפקה מתבצע לאחר שהתקבלה החלטה מקדימה המגדירה מהו ״התוצר הסופי״, או עבודת האמנות. המודל הראשון, האינטואיטיבי, דורש מהאמנ.ית מידה גבוה של נחישות אל מול אינספור החלטות הנדרשות לאורך הדרך, ומתווספות אחת לשניה. מכל החלטה שנקבעה, נפרשים מסלולי פעולה אפשריים נוספים, כך שנוצר מעין אד אינפיניטום – תהליך רקורסיבי החוזר על עצמו ללא תנאי סיום וללא תנאי עצירה. לעומת זאת, המודל השני דורש החלטיות, כאשר סיומו של השלב הראשון קובע את תוצאות השלב השני, ומרגע מסוים בתהליך הסוף ידוע מראש.

בעוד תהליך היצירה הידני מייצר אובייקט ייחודי, לא רק בגלל טביעת היד של האמן אלא גם משום  שהאובייקט משקף בתוכו את ההיסטוריה הפרטנית שלו ואת אופיו הספציפי של תהליך ההתגבשות שלו, הטכנולוגיה הדיגיטלית הביאה עמה את היכולת לשכפול אינסופי – לא רק שעתוק ממקור אלא שעתוק של המקור עצמו. בכך טמון הפוטנציאל לחזור אחורה, להתחרט ולבחור במספר מסלולים אפשריים בו זמנית. אנו מכירים זאת היטב מחיי היומיום שלנו – מהשימוש בצילומי הטלפון, ממעבדי התמלילים לעריכת ולמחיקת הודעות טקסט בוואטסאפ ועוד. האפשרות התמידית לערוך, ולמחוק, שמציע העולם הדיגיטלי, מייתרת את הצורך שלנו בהחלטיות, ובכך מטשטשת את היקבעות הדברים כסופים וכמוחלטים. השימוש בטכניקות הפקה וייצור דיגיטליות, כמו הדפסת תלת-מימד, הזרקת דיו, חיתוך לייזר ו-CNC מאלצות את האמנים לגבש קובץ דיגיטלי שממנו ״תופק״ העבודה. זהו השלב שלרוב חותם את שלב התכנון ומעביר את תהליך היצירה לשלב ההפקה, ומשם לסיומה.

כל אחת מהעבודות בתערוכה נוצרה מתוך מערכת דוחקת של קבלת החלטות. בין אם נעשו בתהליכי יצירה אינטואיטיביים ובין אם במודל של תכנון וביצוע. הדימויים והאובייקטים המוצגים מצביעים על היחס המורכב שבין אמצעי הייצור והאובייקט שנוצר באמצעותו, מפני שהם מונעים מתוך רצון לייצר ייצוג ֿלא רק של אובייקט או מושג הקיים בעולם, אלא גם של האופן שבו האמנים מבקשים ליצור את אלו. זאת באמצעות אותו מבט ומגע מרצד שנמצא במתח שבין הנחישות וההחלטיות הנדרשות כדי לייצר מבע מגיב, ובין חשש עמוק מהגדרה, התקבעות, קביעה והחלטה. בכך, העבודות המוצגות מטשטשות את סדר הדברים בעולם כקבוע וכמוחלט, ומבקשות להשהות את האופן שבו אנו מגדירים ומקבעים את העבודה כדבר אחד או אחר.

בתערוכה עבודות בטכניקות מגוונות ביניהן וידאו, סאונד, ציור, רישום, צילום ופיסול של אמנים ואמניות שסיימו את לימודיהם במחלקות השונות בבתי הספר הגבוהים לאמנות בחמש השנים האחרונות. העבודות מוצבות על גבי מבנה מתכת המתפרש ברחבי חלל התצוגה כולו, ואשר תוכנן ועוצב יחד עם האמנים והאמניות על מנת להכיל כל אחת מהעבודות בתערוכה, תוך כדי יצירת הקשרים ומפגש ביניהן. מבנה המתכת מתפקד כאמצעי מסגור ותלייה כמו גם כפעולה מארגנת שמטרתה להוות קו תוחם, קונסטרוקציה החלטית, מקבעת ומגדירה עבור האמנים כמו גם עבור קהל הצופים.